סידור ארץ ישראל

סידור ארץ ישראל הוא סידור ייחודי המבוסס על נוסח התפילה השורשי שהתפללו אבותינו חכמי ארץ ישראל. מקורות הנוסח הם התלמוד הירושלמי, מדרשי ארץ ישראל וגניזת קהיר.

הסידור משלב את המחקרים המתקדמים של חקר נוסחאות התפילה הארץ-ישראליות עם נוסח תפילה הרלוונטי לימינו אנו, ובכך מחדש את תורת ארץ ישראל.

מהתבוננות בנוסחאות התפילה הנהוגות בימינו, ניתן לראות, לעיתים, שהם תוקנו על ידי חכמי ישראל עבור אלו החיים בארצות נכר. בשלש מאות שנה האחרונות, גדולי חכמי ארץ ישראל פסקו והנהיגו ליושבי ארץ ישראל לומר "ותוליכנו קוממיות בארצנו" ולא כנהוג בחוץ לארץ לומר "ותוליכנו קוממיות לארצנו" (מהר"ם בן חביב, הרב עמרם אבורביע בספר "נתיבי עם" ועוד).

וכך כתב הראשון לציון המהר"ם בן חביב (מובא במאסף ישורון יד עמ' עט על ידי הרב בצלאל דבליצקי): נראה לי, דכשהיו שרוים על אדמתם וידם תקיפה על אומות העולם לא היו אומרים בלשון הזה כלל, והם היו אומרים הלשון כפי הזמנים דבזמנם היו מבקשים להמשיך מלכותם ושיהיה ידם תקיפה על אומות העולם, ולא בלשון זה שאנו אומרים ושבור עול הגוים מעל צוארנו והוליכנו וכו', ואם כן אנחנו הדרים בארץ ישראל שפיר עבדינן לומר: בארצנו, והדרים בחו"ל בלמ"ד. כי הלשון כפי המקומות והזמנים יאמר, כמו שכתבו משם הרמב"ן והרשב"א ושאר הפוסקים ז"ל.

באופן דומה, ראוי לציין כי תלמידי הגר"א, עלו לארץ ולירושלים, וכשקבלו רישיון לבניית בית הכנסת "החורבה" הפסיקו לומר את הפיסקה "התנערי מעפר קומי" בפיוט "לכה דודי" בקבלת שבת, משום שהשכינה, לדעתם, כבר קמה מן העפר (מורגנשטרן, משיחיות ויישוב, עמ' 156-159).

דברים אלו שמביא המהר"ם בן חביב בשם גדולי הראשונים, מופיעים כבר לפני למעלה מאלף שנה בדברי רבינו סעדיה גאון (סידור רס"ג עמ' ו) : "והיו להם שני סדרים , אחד לזמן המלוכה ואחד לזמן הגלות... לא היו זקוקים אבותינו לומר "מקבץ נדחי עמו" מפני שהיו מקובצים, ולא "בונה ירושלים" מפני שהייתה בנויה. אבל במקום שתי אלה היו מבקשים שתימשך המלוכה וינצחו במלחמות לפי צורך כל דור".

האם קיים נוסח תפילה שורשי שתוקן על ידי חכמי ארץ ישראל, המתאים לדורנו? בהחלט כן. סידור ארץ ישראל העתיק הונהג בארץ ישראל על ידי חכמי התלמוד הירושלמי, גאוני ארץ ישראל, חכמיה ופייטניה. סידור סידור זה ומסורת ארצישראלית זו נהגה הלכה למעשה כאלף שנה ברצף. נוסח זה מיוחד משום שהמילים "ושבור עול הגויים מעל צוארנו ותוליכנו קוממיות לארצנו" או "יהי רצון שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו" לא מופיעות בו כפי שכתב המהר"ם בן חביב בחכמתו.

בנוסף, בסידור זה יש ברכה לקידוש החודש על ידי בית הדין, תפילות לסיבוב שערים ועוד. נוסח ארץ ישראל זה מרתק, ומכיל הסברים על השתלשלות התפילה הארצישראלית והשפעתה על נוסחאות ימינו, וכעת הוא גם נגיש (לחץ כאן) בכרך אחד ובעימוד מהודר עם מבואות, מקורות והסברים.